ביום שלישי, 30.8.2005, פנה מרכז עדאלה לראש הממשלה, ליועץ המשפטי ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, בשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, בעקבות הפרסום על החלטת הועדה הבינמשרדית שלא להכיר בקורבנות פיגוע הטרור בשפרעם כנפגעי פעולות איבה, בדרישה להכיר בארבעת קורבנות פעולת הטרור בשפרעם כנפגעי פועלת איבה.

עו"ד עביר בכר ציינה במכתב, כי החלטת הועדה הבינמשרדית, שלא להכיר בהזאר ודינא תורכי, נאדר חאיק ומישיל בחוס ז"ל כנפגעי פעולת איבה, סותרת את תכלית חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 ומשמעה הצהרה רשמית, לפיה מעשהו הנתעב של הרוצח נתן זאדה, איננו אלא אירוע פלילי רגיל, ולא מעשה איבה שכוון נגד אזרחים ערבים חפים מפשע על רק גזעני.

עוד ציינה עו"ד בכר, כי התכלית המרכזית העומדת ביסוד החוק הינה הכרת המדינה בחובתה שלא להפקיר את אזרחיה שנפלו קורבנות לפעולות עוינות, במיוחד אלו שכוונו נגדם על רקע מוצאם הלאומי ועל לא עוול בכפם. לאלמנט החומרי שבמתן פיצוי כספי נוסף אלמנט ערכי אשר איננו נופל בחשיבותו מהפיצוי הכספי.

עוד הוסיפה עו"ד בכר, כי הכרת המדינה באזרחים חפים מפשע שנרצחו בדם קר על רקע מוצאם, כנפגעי פעולת איבה, הנה האינדיקציה היחידה להוקעת אותו מעשה על ידי המדינה ומוסדותיה.

במתן פיצוי חד פעמי אין כדי לרפא את הפגם החמור העומד ביסוד החלטת המוסד לביטוח לאומי. נהפוך הוא, משמעה יצירת שני מסלולים נפרדים, האחד לערבים והשני ליהודים, דבר אשר רק מנציח את "עליונותם" של היהודים הנהנים מהגנת החוק, לעומת "נחיתותם" של הערבים המודחקים מתחולת החוק. יצירת שני מסלולים אלה הינה מבזה ובלתי שוויונית בעליל ויוצרת הפליה העומד ביסודה ייחוס מעמד נחות לאזרחים הערבים שנפלו קורבן למעשה טרור של יהודי.

 לפנייה