היתה לי הזכות להתמחות בעדאלה בקיץ 1998, כאשר הארגון היה קטן בהרבה ממה שהוא כיום. הקשר שלי עם עדאלה נמשך תקופה מסוימת אחרי שעזבתי את ישראל, מכיוון שבמשרד עורכי הדין שבו עבדתי עם סיום לימודי המשפטים, הצלחתי גם לעבוד בהתנדבות (פרו בונו) על כמה תיקים בשביל עדאלה. כיום אני עובד ביחידה המשפטית (אגף בקרת נכסי חוץ) של משרד האוצר האמריקאי, מייעץ לו בנושאים כגון הטלת סנקציות כלכליות על מדינות כמו סודאן, קונגו וליבריה או בהקשר של סכסוכים סביב כריית יהלומים. בנוסף לכך התנדבתי שנים אחדות כפעיל ומארגן של התמיכה בתנועת הסרבנות בישראל. התקופה שלי בעדאלה נמשכה זמן קצר, אבל היתה קריטית להתפתחותי כעורך דין. אני חושב שיותר מכל דבר אחר, בעדאלה למדתי להאמין בכוחו של החוק ובכוחם של עורכי דין להשיג מה שהפוליטיקה וצורות פעילות אחרות אינן יכולות להשיג. לעתים קרובות חסן הזכיר את האנשים הרבים שאמרו לו שעדאלה, או מקרים שונים שמיוצגים על ידי עדאלה, ייכשלו מסיבה זאת או אחרת. ניתן לזקוף לזכותם של חסן, רינה, מרואן וכל האחרים שעבדו קשה כל כך במשך כל כך הרבה זמן על כל כך הרבה סוגיות חשובות, כי הם הבינו שהשאיפה לצדק והשגתו יכולות – למעשה, חייבות – להתגבר על קוצר ראות, רציונליזציות ואי שוויון.

בראד ברוקס-רובין, מתמחה משפטי, קיץ 1998
עו"ד, משרד האוצר האמריקאי

במובנים רבים אפשר לומר ש"התחתנתי" עם עדאלה, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. מבחינה מקצועית, ההתנסות שלי כמתמחה משפטי שם היתה אחת החוויות העמוקות והמעצבות בקריירה המשפטית שלי. למעשה, המחויבות של עדאלה אל מול המכשולים הבלתי אפשריים גרמה לי להאמין שבאמצעות עבודה משפטית מיומנת ונחושה אפשר להתגבר על אי שוויון פוליטי וחברתי, גם אם הוא מושרש ביותר. עם זאת, כאשר הגעתי לראשונה לעדאלה כסטודנט למשפטים צעיר ונאיבי, למדתי במהירות שעורכי הדין של עדאלה הם הרבה יותר מאנשים שעוסקים באידיאליזם אוטופי וקשקשת פילוסופית. יש הרבה עבודה קשה שצריך לעשות, ועורכי הדין של עדאלה, כמו משפחה, מפשילים שרוולים מדי יום ביומו ויוצאים לקרב. כמתמחה, מעולם לא שלחו אותי לאיזה חדר אחורי לבצע מטלות חסרות משמעות, אלא התקבלתי מיד כחלק אינטגרלי ממשפחת עדאלה: עבדתי על עתירות לבג"ץ, השתתפתי באופן פעיל בדיונים, בוויכוחים ובישיבות צוות ונכחתי בכנסים ובפגישות עם לקוחות. בקיצור, הרגשתי שייך. בתוך שלושה חודשים קצרים צמחתי גם כעורך דין וגם כאדם והבנתי כיצד עורכי דין יכולים להיות, באופן ממשי מאוד, מעין מגדלור של שינוי חברתי ותקווה. השיעורים שלמדתי בעדאלה מוטמעים בצורה זו או אחרת בעבודתי המקצועית היום-יומית. חוץ מכל זה, קיבלתי מעדאלה משהו נוסף. בתקופת ההתמחות שלי פגשתי את פארידה דיף, אשת חלומותי. גם היא הבינה מהר מאוד שבארגון הזה יש משהו מיוחד והצטרפה אליו למשך שנה. כיום, בתור זוג נשוי הבונה את חייו ביחד ומפלס לו דרך בעולם, אנו יודעים כי עדאלה תמיד יהיה חלק בסיסי ממה שאנחנו.

טאופיק ראנגוואלה, מתמחה משפטי, קיץ 2000
עו"ד, ניו יורק

עדאלה היה ועודנו אחד מארגוני זכויות האדם שעבודתם מעוררת אצלי את הכבוד וההערכה הרבים ביותר. הארגון משלב סינגור פנים-מדינתי אסטרטגי עם סינגור בינלאומי חזק – הצוות של עדאלה חושב בד בבד בשתי הרמות. בשנות עבודתי בעדאלה חוויתי כמה מהחוויות המעניינות ביותר שהיו לי אי פעם מבחינה מקצועית. אני מוקירה מקרב לב את ההזדמנות לעבוד עם צוות כה יוצא מגדר הרגיל. האנשים שעובדים איתי היום יעידו שבלבי יש פינה חמה לעדאלה, ואני עדיין עוזרת לעמיתי לשעבר משם. אני בהחלט מחכה לראות את הארגון ממשיך לגדול ולהתמודד עם אתגרים חדשים. בהתחשב במצב הקשה בשטח, כיום יותר מתמיד יש צורך של ממש בארגונים אסטרטגיים, שיכולים לקדם את זכויות האדם של הפלסטינים ברמה המקומית והבינלאומית. אין לי ספק שעדאלה יעמוד באתגרים הללו וימשיך בעבודתו פורצת הדרך בשנים הבאות.

אן מסאג'ה, עמיתה/מתאמת סינגור זכויות אדם, 2002-2001
המרכז הבינלאומי לצדק מעברי (ניו יורק)

רינה ואני עבדנו (שוב) כל הלילה כדי לסיים איזו בקשת מענק ארוכה במיוחד. בשל עייפותי הרבה, ניסיתי לעבור בדלת זכוכית, רק בלי לפתוח אותה. היא קפצה עלי בפתאומיות ממקום שרק דקות קודם לכן נראה לי כחלל ריק. אינתיסאר ניגשה אלי, הנידה בראשה והזמינה מישהו שיתקן את הדלת. אני חיכיתי עד שאפסיק לראות כוכבים ואז חזרתי לעבוד על הבקשה. כך שבעדאלה למדתי שהיתקלות בדלת או בכל מחסום אחר, נראה או בלתי נראה, אינה צריכה להסיח את דעתך מעבודתך. להגיד שידעתי מהן עבודה קשה ומחויבות לפני שהגעתי לעדאלה, זה כמו שמישהו שמעולם לא ביקר בשפרעם יגיד לכם שהוא אכל פלאפל טוב. ייתכן שאכלת פלאפל, אבל לא טעמת פלאפל ג'חלש. זה מול הדואר. תגיעו מוקדם. בדרך כלל עד שתיים בצהריים כבר לא נשאר שם כלום. צאו עם המנה שלכם לחום היוקד של אחר הצהריים והטו אוזניכם לעבר ההר. ייתכן שתשמעו קול שאגה מרחוק. זה חסן ג'בארין. עמוק בקרביים של עדאלה, איזה סטאז'ר נלחץ, עתירה לבג"ץ נרקחת לה. שינוי עומד להתרחש.

ג'ייק ואדלנד, מתמחה בתחום זכויות האדם, 2003-2001
המרכז הבינלאומי לצדק מעברי (טורונטו) ורופאים ללא גבולות

הגעתי לעדאלה משתי סיבות – רציתי לגור בחו"ל ורציתי להיות שותף בפעילות של סינגור משפטי למען מטרה טובה. בעבודתי בעדאלה פגשתי כמה מהאנשים המרתקים והמדליקים ביותר שיצא לי להכיר אי פעם. טוב הלב שלהם היה אמיתי ממש כמו המחויבות שלהם. מאז, כל פעם שאני פוגש מישהו שמגלה עניין רציני בזכויותיו של המיעוט הפלסטיני, אני מעודד אותו להגיש מועמדות. מאז שסיימתי את התמחותי בעדאלה, כבר סיימתי את לימודי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה וכיום אני עובד במשרד עורכי דין בתחום המסחרי בדאונטאון מנהטן.

ג'ון הלסקי, מתמחה בתחום זכויות האדם, 2002-2001
עורך דין, ניו יורק

בנוגע לתקופה שביליתי בעדאלה – מאוד אהבתי לעבוד שם וחבל שלא יכולתי להישאר יותר. בנוסף לכך, זאת היתה הדרך המושלמת להעביר חלק מהשנה השלישית בלימודי המשפטים, תזכורת לכך שהחוק קיים מחוץ לספרי הלימוד ולבניינים מדוגמים בניו יורק. כיום, כשאני חושב על זה, לתקופה שביליתי בשפרעם היה חלק בכל מה שבא אחר כך. עם זאת, השנה שאחרי סיום לימודי המשפטים, כאשר עבדתי בתחום המשפט ההומניטרי הבינלאומי בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, גם שכנעה אותי שאני לא יכול להמשיך להתמקד בסכסוך הישראלי-הפלסטיני; זה הפך להיות אישי מדי, התברר לי שיש יותר מדי סוגיות שלעולם לא אצליח ליישב לשביעות רצוני. ברמה אחת, רציונלית, אני מבין שכל עוד ישראל נשארת מדינה המוגדרת על ידי דת, אזרחיה הפלסטינים תמיד יסבלו מסוג של אפרטהייד, חרף כל הרטוריקה על שוויון זכויות; בהסתכלות רחבה יותר, יש בי חלק שמאמין שהפתרון היחיד לסכסוך בשטחים הפלסטיניים הכבושים הוא ליצור מדינה אחת. וכיהודי, אני חש באופן מפתיע שיש לי חיבור רגשי עמוק לישראל – אם לא לשאלה ישראל צודקת או לא, לפחות לחזון של מה שהיא יכולה להיות. החיבור הוא במידה רבה לרעיון של מדינה יהודית. להרגשה שחשוב שתהיה מדינה כזאת. בשנה שביליתי בנצרת (עם האגודה הערבית לזכויות אדם) ולאחר מכן בשנה שאחרי לימודי משפטים, אף פעם לא הצלחתי לרבע את המעגל הזה, למצוא דרך ליישב בין שתי ההשקפות המנוגדות הללו. אני מתאר לעצמי שבגלל זה העניין נהפך לאישי כל כך ולקשה כל כך – קושי שכמותו לא אפגוש במקומות כמו אפגניסטן או דרפור או קונגו.

מייקל בר קליינמן, מתמחה משפטי, חורף 2003
יועץ לסינגור אזורי, CARE International, מזרח ומרכז אפריקה

הגעתי לעדאלה בתחילת 2004, לקראת סוף ההכשרה המשפטית שלי. ציפיתי מאוד לעבודה עם עורכי הדין של עדאלה, לראות כיצד הם משתמשים בחוק, ובייחוד במשפט זכויות האדם הבינלאומי המשווה, כדי להביא לשינוי מעשי במצבו של המיעוט הפלסטיני בישראל. ואמנם, למדתי הרבה על החוק ועל אסטרטגיה משפטית, אולם בעיקר למדתי על היתרונות של עריכת דין מתוך שיתוף פעולה. מהחודשים בעדאלה אני זוכרת בעיקר את הדיונים הבלתי פוסקים במשרד. עורכי דין יושבים זה עם זה כדי למצוא את הגישה הטובה ביותר. כל החברים בארגון משתתפים בישיבות בחופשיות ולעתים אף באופן די קולני! מעבר לכך שכל עורך דין מאלה שעובדים בעדאלה הוא משפטן מצוין בפני עצמו, אני חושבת שזו נקודה לזכותם שהעבודה המשותפת של הארגון גדולה מסך כל חלקיו. את התחושה של שיתוף פעולה הדוק בקרב עורכי הדין, האנרגיה והרעיונות שהתפתחו באמצעות התהליך הזה עד שהגיעו לסטנדרט הגבוה ביותר של ייצוג משפטי לאנשים שבשמם אנו עובדים, ניסיתי לקחת עמי לתפקידי הנוכחי כעורכת דין ב-Refugee Legal Service בדבלין.

ג'קי קלי, עמיתה משפטית, אביב 2004
Refugee Legal Service (דבלין, אירלנד)

בעדאלה חקרתי, ניסחתי וערכתי חומרים במחלקת יחסי הציבור וקיבלתי על עצמי יוזמות תקשורתיות בתקשורת המקומית והבינלאומית. דרך הקשר היום-יומי עם עורכי הדין של עדאלה, ראיתי מקרוב, בפעם הראשונה, איך מיישמים את המשפט הציבורי והמשפט הבינלאומי, בייחוד ביחס לזכויות האדם של מיעוטים אתניים. הניסיון שצברתי בעדאלה היה בעל ערך רב ובהחלט תרם לכך שהתקבלתי לאחר מכן כיועץ תקשורת בפרויקט בשטחים הפלסטיניים הכבושים וגיבש את החלטתי להירשם ללימודי משפטים בלונדון ב-2006.

שריף חמאדה, עמית בתחום זכויות האדם, 2005-2004
סטודנט למשפטים, לונדון

ההיבט המספק ביותר של העבודה בעדאלה היה העובדה שאתה מביא להתקדמות חברתית לא רק באמצעות מתן קול לאוכלוסייה משוללת זכויות אזרח, אלא גם כאמצעי שמסייע ליחידים שבתוכה להביא לשינוי במו ידיהם, בחברה שהתעלמה זמן רב מזכויותיהם ומצרכיהם. באמצעות הליטיגציה והסינגור, עדאלה מצליח להשיג משהו שמעט מאוד ארגונים משיגים. בו זמנית הוא מפתח תחושה של קדמה חברתית בקהילה המקומית שהוא משרת וגם מדריך ומכשיר מסנגרי זכויות אדם צעירים מכל העולם. העבודה עם עדאלה תרמה לי רבות ואני חושבת שגם בעתיד אמשיך לראות בהתמחות שלי שם תקופה מעצבת בקריירה שלי.

ליילה הל, מתמחה בתחום זכויות האדם, 2006-2005
בית הספר למשפטים, ברוקלין