דבר המערכת
|
מעל החוק
|
העבירה הבולטת ביותר שהשב"כ מייחס לד"ר עזמי בשארה היא אחת העבירות הכבדות ביותר בחוק העונשין: סיוע לאויב בעת מלחמה, שהעונש עליה הוא דין מוות או מאסר עולם. ד"ר בשארה הסביר שהשב"כ חותר להפוך את השיחות השגרתיות על המלחמה, שהוא מנהל עם חבריו ומכריו הוותיקים, לפשע חמור. אף ששיטת סילוף הראיות ועדויות השקר של אנשי השב"כ ידועה לכל, השב"כ ממשיך עד עצם היום הזה להביא להרשעתם של חפים מכל פשע. הקביעה החד-משמעית של מבקר המדינה בשנת 2000, "גם אחרי פרסום דו"ח ועדת לנדוי לא נעקרה התופעה של אמירת שקר מקרב חוקרי השב"כ בפני ערכאות שיפוטיות", לא הרתיעה את מערכת אכיפת החוק שהביאה להרשעתם ומאסרם של שייח' ראיד סלאח וחבריו לבדוק את הראיות המפוקפקות שהשב"כ אסף נגדם. כך גם התברר במשפטה של טלי פחימה, שנכלאה על בסיס קשר אישי שלה עם אנשים מג'נין. לא למותר להוסיף, כי ועדת לנדוי פרסמה את הדו"ח שלה על רקע פרשת הקצין הצ'רקסי עיזאת נאפסו ופרשת קו 300. נאפסו נידון ל-18 שנות מאסר בפסק-דין המשתרע על פני 300 עמודים, בגין סיוע לאויב על בסיס קשריו האישיים עם לבנונים, בהסתמך על עדויות שקר של השב"כ. בפרשת קו 300 אנשי השב"כ שיקרו בפני גופים שיפוטיים בעניין מעורבותם בהוצאתם להורג של שניים מחוטפי האוטובוס. ד"ר עזמי בשארה אמר בסוף השבוע: "מעולם לא פגענו באדם ומעולם לא נשאנו אקדח ונשקנו היחיד הוא העט והלשון, אך בכנסת ישבו ועדיין יושבים פושעים המתגאים בהריגת ערבים". דוגמה אחת מני רבות בעניין זה היא: למרות הקביעה השיפוטית שאהוד יתום, שכיהן כחבר הכנסת בשנים 2006-2003, אחראי להוצאתם להורג של החוטפים בפרשת קו 300, הוא מעולם לא הועמד לדין בגין פשע חמור זה. כך השב"כ מצליח להיות מעל החוק.
|
|
עשור לעדאלה |
|
|
כנס: לקראת עימות או פיוס |
|
|
|
|