החוק, על היבטיו הביורוקרטיים והפרוצדורליים, מצליח לייצר שיח פוליטי חדש, אשר סותר לפעמים באופן יסודי את המציאות הפוליטית והחברתית. כזה הוא השיח סביב החלטת הממשלה בעניין שלילת התושבות מפעילי חמאס ממזרח ירושלים. מהחלטת הממשלה נדמה, כי הוענקה לתושבי מזרח ירושלים זכות תושבות על ידי החוק הישראלי, וכי כעת הוחלט לשלול את הזכות ממי שהפר את תנאיה. אולם, לפי המשפט הבינלאומי, מזרח ירושלים היא טריטוריה כבושה, שחלה עליה אמנת ג'נבה הרביעית, ושלילת התושבות במקרה זה משמעה גירוש. על כן, יהיה תוכנו של החוק הישראלי אשר יהיה, אסור לגרש תושבים מהטריטוריה הכבושה שלהם. אמנם ההישענות על המשפט הבינלאומי לא תניב בהכרח תוצאה חיובית בפני בג"ץ, אולם גם ההישענות על החוק הישראלי לא תמנע את מימוש המדיניות של שלילת התושבות. לכן, אסור להיכנע לשיח המשפטי הרשמי בעניין מזרח ירושלים וחובה לחזק, הן במישור המשפטי והן במישור הציבורי, את השיח הנגדי, הקובע, כי ירושלים המזרחית היא שטח כבוש שעליו חל המשפט הבינלאומי.
|