ביום 26/03/06 ובמענה לפניית ארגון עדאלה, הודיע שב"ס כי לאחרונה נבנה אולם המתנה מקורה ומרווח עבור משפחות האסירים המבקרות בבתי הכלא אוהלי קידר ואשל שבדרום. כמו כן הותקנו בחצר הצמודה למתחם בתי הכלא מתקני שעשועים לילדי המבקרים את הוריהם האסירים בנוסף לחדרי הביקור החדישים והממוזגים שנבנו.
ביום 14/02/06 פנה ארגון עדאלה לנציב שרות בתי הסוהר, יעקב גנות, והשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, ודרש שיפור תנאי הביקור הירודים של משפחות האסירים בבתי הכלא בדרום. הפנייה התבססה על תצהיר של אחת הנשים שביקרו בבתי הכלא, בו היא תיארה את התנאים הפיזיים והסביבתיים הקשים אליהם נחשפים משפחות האסירים הפלסטינים במהלך הביקורים. משפחות האסירים נדרשות להמתין שעות ארוכות בפתח בית הכלא בעמידה במקומות לא מוסדרים, לא מקורים כשהן חשופות לקור ולגשמים ולקרני השמש בתקופת הקיץ. מים זורמים לשתייה אין ובמהלך כל שעות ההמתנה לא מתאפשר למבקרים להשתמש בשירותים. בהעדר אולמות המתנה מסודרים נאלצים בני ובנות משפחות האסירים להשאיר את כל חפציהם, בכלל זה מזון התינוקות, תחת כיפת השמיים ללא פיקוח וללא מתן אפשרות לאחסן את החפצים במקום בטוח.
עו"ד עביר בכר טענה בפנייה, כי קיום הביקורים בצורה המתוארת לעיל תוך רמיסת כבודם של המבקרים מהווה פגיעה קשה בזכותם של האסירים ובני משפחותיהם לביקורים ובזכותם החוקתית לחיי משפחה. כמו כן, נטען בפנייה, כי העברתם של האסירים הפלסטינים לריצוי עונשם בבתי כלא בתוך שטחי ישראל מקימה חובה מיוחדת על המדינה לדאוג לכך כי האסירים יוכלו לממש את זכותם לביקורים הלכה למעשה ובצורה הולמת. חובה זו, כוללת בחובה גם את החובה להקצות את המשאבים הדרושים לקיום הביקורים באופן סדיר ומכובד.