פרקליטות המדינה הגישה לבג"צ את תגובתה בעתירת ארגון "עדאלה" ו"עמותת סאוט אל עאמל", נגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לביטול הוראות חקיקה השוללות את גמלת הבטחת ההכנסה ממי שבבעלות או בשימושו רכב. בתגובה טענה המדינה, כי עלויות האחזקה השוטפות של הרכב גבוהות, דבר המהווה חזקה "כי מימון הרכב נעשה מהכנסות עצמיות נוספות של מבקש הגמלה אשר עליהן לא דיווח למוסד לביטוח לאומי בעת בדיקת זכאותו." עוד טענה המדינה, כי אף במצב בו אדם אחר, זולת מבקש הגמלה, נושא בעלויות השוטפות של החזקת הרכב, יש לשלול את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה "וזאת מהטעם שיש לראות במבוטח שכזה כאילו ניתן לו על ידי בעל הרכב סכום שווי הרכב וכן סכום שווי השימוש ברכב." עוד הוסיפה הפרקליטות, כי "המשפט הישראלי אינו מעודד מציאות בה קופת הציבור מממנת צרכיו הקיומיים של האדם ובכך מאפשרת לזולת לממן צרכים אחרים שאינם בעלי אופי קיומי."

תגובה זו הוגשה, במסגרת העתירה שהגיש ארגון עדאלה באמצעות עורכת-הדין גדיר ניקולא, בחודש נובמבר שעבר, בשם הארגון, בשם עמותת סאוט אלעאמל ובשמו של מקבל גמלת הבטחת הכנסה אשר בקשתו לשימוש ברכב נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי על אף שהדבר נחוץ לו על מנת לסייע לבתו הסובלת מעוורון קשה ועל אף שהוא האדם היחיד שיכול ללוות אותה ולהסיעה על מנת שתישאר במעקב רפואי ולטפל בשאר ענייניה החיוניים והיום-יומיים.

בתגובה טוען ארגון עדאלה, כי תגובת המדינה לעתירה היא שרירותית וכי אין היא נותנת כל משקל לנסיבותיו האישיות של מבקש הגמלה, למקום מגוריו, לתדירות התחבורה הציבורית בסביבתו, ולסוג ושווי הרכב. תגובת המדינה אף אינה נותנת כל משקל לשינוי העיתים, וזאת על אף שכיום, שלא כמו בעבר, רכב מנועי הוא דבר נפוץ, נחוץ וחיוני, ואינו עוד נחלת העשירים בלבד. עצם הבעלות ו/או השימוש ברכב אינם בגדר מותרות ואין בהם בהכרח להעיד על מעמד סוציו-אקונומי או מצב כלכלי שפיר.

בעתירה הובאו סיפוריהם האישיים של ששה מקבלי הבטחת הכנסה, אשר גמלתם נשללה מהם בשל שימוש ברכב. מבין הסיפורים האישיים שהובאו בעתירה היה סיפורה של תושבת הכפר ביר אלמכסור, אם חד הורית לארבעה ילדים, אשר באוגוסט 2004, הודיע לה המוסד לביטוח לאומי על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה הואיל והיא משתמשת ברכב, וחייבה בתשלום סכום של 15,138 ש"ח, בגין תשלומים ששולמו לה בעבר ושלטענת המוסד לא הגיעו לה בשל שימוש ברכב. המוסד לביטוח לאומי החליט על שלילת גמלת הבטחת ההכנסה מהתובעת למרות שהיא העידה בעת שנחקרה על ידי המוסד, כי היא משתמשת ברכב השייך לבנה, כדי להגיע ללשכת התעסוקה בנצרת עילית שם היא מתייצבת, היות ואין תחבורה ציבורית הנכנסת לתוך הכפר שלה.

 לעתירה