לתלונה לערעורביום 19/04/05 הגיש ארגון עדאלה ערר ליועץ המשפטי לממשלה בו דרש ביטול החלטת המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) לא להעמיד לדין שוטרים מפאת "העדר עניין לציבור". הערר הוגש בשמם של 10 תושבים מכפר בענה - מר חוסין תיתי, מר סאלח תיתי, גב' לטיפה תיתי, גב' מרים תיתי, גב' סלווה בכרי, מר אבראהים שובאשי – תיתי, גב' פאטמה חסארמה, מר אחמד בכרי, מר סלאח דבאח וגב' פאטמה בכרי. תושבים אלה הגישו ביום 25/04/04, באמצעות עדאלה, תלונה בפני למח"ש בה הם דרשו פתיחה בחקירה פלילית והעמדת כל השוטרים שהפעילו נגדם אלימות מופרזת לדין.
יצוין, כי התנפלות השוטרים על התושבים נעשתה במהלך מבצע הריסת בתים בכפר בענה, ביום 25.02.04. באותו יום פונו לבתי חולים עשרות פצועים מתושבי הכפר אשר נפגעו משאיפת עשן וגז, בכלל זה ילדים ששהו בגני ילדים ואחרים שנפצעו כתוצאה מתקיפתם על ידי שוטרים. בין התושבים שהתלוננו בפני מח"ש היה מי שהוכה קשות ע"י אנשי משטרה, עד כדי זוב דם ושברים באף ובצלעות החזה; מי שנגרמו לו חבלות קשות בגופו וסדק עמוק בגולגולת; קשישה בת 80 שישבה בביתה וראתה במו עיניה כיצד אחד השוטרים מסתכל עליה, מנפץ את חלון ביתה ומשליך לעברה רימון גז שהתפוצץ בין רגליה וגרם לה לכוויות קשות; גננת שביקשה סיוע בחילוץ ילדי הגן שנחנקו מהגז ונענתה בקללות גזעניות ובסירוב להושיט עזרה ע"י השוטרים.
באפריל 2004 הגיש ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד עביר בכר, תלונה מפורטת למח"ש, בצירוף תמונות ומסמכים רפואיים רבים המתעדים את החבלות הקשות שספגו תושבי הכפר בענה. אולם, בפברואר 2005 החליטה מח"ש לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים, בקובעה, כי אין עניין לציבור בהעמדת השוטרים לדין.
בערר ליועץ המשפטי לממשלה, נגד סגירת תיק מח"ש, התייחסה עו"ד בכר לפגמים המהותיים הרבים שהתגלו בעבודת מח"ש, המעידים, כי טיפול מח"ש בעניין היה רשלני, עד כדי הפרת חובתה של מח"ש לחקור. על אף שהאירועים בכפר בענה הצטיירו כאירועים חמורים שבהם התעמתו אנשי המשטרה עם תושבים רבים מהכפר וחרף הדיווחים הרבים בכלי התקשורת על פינוי מספר נפגעים לבתי החולים, מחומר החקירה שנמסר לארגון עדאלה עולה, בין היתר, כי:
א. מבין 10 העוררים שהגישו תלונה בפני מח"ש, מח"ש הזמינה רק שניים למסירת עדות לצורך החקירה.
ב. מבין 10 העוררים שהגישו תלונה בפני מח"ש, מח"ש חקרה רק אחד מביניהם.
ג. מח"ש לא הזמינה אף לא אחד מהעדים שתצהיריהם צורפו לתלונה שהוגשה למח"ש העוררים.
ד. בחומר החקירה אין כל תיעוד לכך שמח"ש חקרה שוטרים. משמע, כי אף שוטר שהשתתף במבצע ההריסות בכפר בענה לא נחקר על-ידי מח"ש.
ה. בחומר החקירה אין כל תיעוד לכך שמח"ש פנתה למשטרה וביקשה דו"חות פעולה ותחקירים, מאותו יום.
ו. רק שלושה, מבין עשרת המתלוננים קיבלו הודעה ממח"ש בדבר סגירת התיק.
ז. עם סגירת התיק, מח"ש העבירה אותו למשטרה, וזאת בטרם הודיעה למתלוננים על ההחלטה ובטרם התאפשר להם לערער על סגירת התיק.
בערר נטען, כי אי העמדת השוטרים לדין, על אף קיומן של ראיות לכאורה לביצוען של עבירות פליליות ומשמעתיות, הנה בלתי סבירה בעליל ופוגעת פגיעה קשה בהשלטתן של נורמות התנהגות ראויות בקרב השוטרים. עו"ד בכר הוסיפה, כי "אילו רצתה, יכלה מח"ש לנהל חקירה רצינית וליישם את כל לקחי דו"ח ועדת אור ולהוכיח ולו במעט שיפור כלשהו בדרך עבודתה. למרבה הדאבון, מח"ש שוב קפאה על שמריה וישבה בחיבוק ידיים וללא מעש; שוב נמנעה מלנהל חקירה עניינית; ושוב שוטרים חמקו ולא נתנו את הדין על מעשיהם הבלתי חוקיים. חרף מסקנות ועדת אור הברורות בדבר תופעת אלימות השוטרים נגד האזרחים הערבים והשימוש הבלתי פרופורציונאלי בכח, הגיעה מח"ש למסקנה כי אין טעם לחקור, הואיל ולציבור "אין עניין בהעמדת השוטרים לדין." בכך שולחת מח"ש מסר לחברה, כי "שוטר הבורר לו דרך האלימות כאמצעי להשלטת סדר, כאשר לא היה מקום לשימוש בכח, איננו חייב לתת את הדין על כך. לטעם מח"ש האינטרס הציבורי איננו תובע במקרה זה העמדה לדין, לרבות משמעתי."
ארגון עדאלה מדגיש, כי האינטרס הציבורי הוא, כי שוטר אשר מנצל את סמכויותיו לרעה ועושה שימוש בכח כלפי בני אדם באופן בלתי מוצדק חייב לתת את הדין על כך. שורת הצדק ועקרון אכיפת החוק ושלטונו באופן שוויוני, תובעים בירור החשדות עד תום ומיצוי הדין עם השוטרים העבריינים. אי לכך כאשר המדובר בחשדות לביצוע עבירות ע"י שוטרים, נדרשים נמוקים ושקולים רציניים וכבדי משקל להחלטה לסגור תיקי חקירה בעילה של "העדר עניין לציבור".