תושבי אלפורעה לבג"ץ: מנעו את כריית הפוספטים בשדה בריר

ב-21.1.2019 הוגשה לבג"ץ עתירתם של תושבי הכפר הבדואי המוכר אלפורעה, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, האגודה לזכויות והאזרח בישראל, במקום – מתכננים לזכויות אדם ורופאים לזכויות אדם, נגד המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הממשלה וחברת רותם-אמפרט נגב בע"מ, המחזיקה הבלעדית ברישיונות לכריית פוספטים במדינה.  עתירה זו לוותה בחוות דעת מטעם מומחים בבריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ' המתנדב בעמותת רופאים לזכויות אדם וד"ר מיה נגב, אשר התייחסה לפגמים שיש בשימוש בתסקיר השפעה על הסביבה לבחינת השכלות בריאותיות.

הממשלה מאשרת תכנית לכריית פוספטים היכן שמתגוררים כיום בני אדם

במרץ 2018, אישרה הממשלה את תמ"א 14/ב  - "תכנית ארצית לכרייה ולחציבה" המאפשרת, בין היתר, כריית פוספטים בשדה בריר ובזוהר דרום בשטח כולל של למעלה מ-26 אלף דונם. בשטח הכרייה המתוכנן ובטווח הסיכון שסביבו קיימים כיום ארבעה כפרים בדואים: אלפורעה (יישוב מוכר) אלזערורה, עזה וקטאמת. התחלת היישום של תכנית הכרייה צפויה להביא לפינויים המיידי של למעלה מ-500 בתים ולפגיעה בבריאותם של  אלפי התושבים המתגוררים בכל ארבעת הכפרים.

משרד הבריאות מתנגד לכרייה בשל סיכונים בריאותיים בלתי סבירים

לצד מפגעי הרעש, התושבים המתגוררים בסמוך למכרה צפויים לנשום חלקיקים מסוכנים שצפויים לסכן את בריאותם ובין היתר לגרום לעלייה בתחלואה קטלנית של מחלות לב וראיה. משרד הבריאות ומומחים בעלי שם עולמי התנגדו נחרצות לתכנית בשל העלייה הצפויה בשיעורי התמותה כתוצאה מן הכרייה. כמו כן, מצביעים העותרים כי המדינה לא בדקה כלל את השפעת המכרה על תושבי אלפורעה - הנתונים החלקיים שאספה במדינה בתסקיר ההשפעה על הסביבה, מתייחסים רק לתושבי ערד וכסייפה, ומתעלמים מקיומם של כ-15 אלף אזרחים בדואים המתגוררים בשטח המיועד להקמת המכרה ובסמוך לו. חרף ההתנגדות של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה לתכנית מסיבות בריאותיות אלה, התכנית אושרה כאמור לבסוף על ידי המועצה הארצית והממשלה.

בחינה לקויה של החלופות לתכנית הכרייה

מסמך המדיניות שהוכן בשנת 2014 בחן חלופות להפקת מינרלים תעשייתיים, ביניהם הפוספט, עד לשנת 2045. מבין שלוש חלופות לאתרי כרייה שנבחנו אתר שדה בריר נבחר בהתעלם מהעובדה שבשטח התכנית קיים ישוב בדואי מוכר, ובהתעלם משיקולים הנוגעים לחיי התושבים ולבריאותם. הבחירה בחלופה של כרייה בשדה בריר מראה בצורה ברורה ביותר כי השיקולים הכלכליים הנוגעים לעלויות הכרייה ואיכות חומר הגלם וכן שיקולים הנוגעים לשמירה על הסביבה ועל נחלים ושמורות טבע, קיבלו בכירות על שיקולים הנוגעים לבריאות של האזרחים הגרים בסביבה.

בדומה למסמך המדיניות, גם תסקיר ההשפעה על הסביבה אשר בחן את ההשפעות הבריאותיות, מתבסס על נקודת המוצא לפיה יש לפנות התושבים הבדואים מהאיזור. התסקיר מציין כי אזור שדה בריר "דליל יחסית באוכלוסייה בדואית ובשטחי עיבוד חקלאיים" וכי "בשטח התכנית ובסביבתה המיידית, קיימים מאהלים ומבנים ארעיים של האוכלוסייה הבדואית". "מאהלים", "מבנים ארעיים" ומבני ציבור (בית ספר) אלה מהווים, לגישת עורכי התסקיר, את "המגבלה העיקרית" מתוך המגבלות המועטות הצפויות בשימוש. באופן מזלזל ומשפיל, מתייחס התסקיר אל האוכלוסייה הבדואית במקום כמגבלה וכחסם שיש להתגבר עליו בדרך של פינוי והעברה כפויה. שכן כפי שצוין מפורשות  "בבסיס התכנית, עומד רעיון של פינוי המאהלים באופן זמני מהאזור..." (עמ׳ 89)

הפגיעה בזכויות העותרים

העתירה שהגישה עו"ד מאיסאנה מוראני מהמרכז המשפטי עדאלה, מונה את הפגמים המינהליים הרבים באישור הכרייה וכן מודגשת הפגיעה החמורה והבלתי מידתית בזכויות היסוד של התושבים. נטען בעתירה, כי אין זה סביר שהתכנית אושרה בהיעדר תשתית העובדתית מלאה לעניין ההשלכות הבריאותיות של הכרייה ואשר אם היו נבדקים היו מחייבות את מניעת יישומה של התוכנית. שכן, גם אם יבוצעו בעתיד תסקירים שיחשפו את הסיכונים בריאותיים, הרי לא תהיה אפשרות לבחור בחלופה אחרת והאפשרות היחידה תהיה פגיעה בזכויות התושבים באזור וחשיפתם לסיכונים בריאותיים או פינויים.

יתרה מזאת, יישום תכנית הכרייה תביא לפגיעה בזכויות החוקתיות של התושבים לחיים ובזכות לבריאות, ובזכות לסביבה בריאה ונטולת מפגעים. ההחלטה גם פוגעת בזכות החוקתית של התושבים לכבוד, שכן הקמת אתר הכרייה בשטח מגוריהם או בסמיכות לו תפגע באנושיותם, במרקם חייהם, בזכותם לחיי המשפחה ובזכותם לחיי חברה וקהילה.

הכרייה בשדה בריר תביא לגירוש ולהרס בתים בהם חיים תושבי הכפר ובכך תביאה לפגיעה בזכות לקניין כפי שמוגדרת  בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. העובדה כי הכפר קיים מזה עשרות שנים, עוד מלפני שנת 1948; והעובדה כי קיימת החלטת ממשלה המכירה בו וכיום הוא נמצא בהליכי תכנון; ולצידן העובדה כי רבים מתושבי הכפר תובעי בעלות על הקרקע, רק מחזקים את הטענה הזו.

בקשה לאיחוד הליכים

העתירה מוגשת לאחר שהוגשה עתירה אחרת לבג״ץ נגד אותה תכנית על ידי עיריית ערד, אשר דיון בעניינה נקבע לתאריך 27.2.2019. מרכז עדאלה פנה בשם כל העותרים לבית המשפט כדי לבצע איחוד הליכים ולדון בעתירות אלה יחד.

העותרים מוסיפים: בנוסף לסכנת הפינוי ולסיכונים בריאותיים כאליהם נחשפים תושבי אלפורעה, התכנית מטילה מגבלות על תכנונו של היישוב ועל אפשרויות פיתוחו העתידיים. הכפר אלפורעה הוכר עוד לפני עשור ותכנונו תקוע עד היום, ואילו תוכניות אחרות אשר מגבילות את אפשרויות הפיתוח שלו, כדוגמת התכנית של שדה בריר והתכנית של מסילת ערד, מקודמות במרץ. תכנית זו מצטרפת אף לרשימה של תכניות נוספות המקודמות בימים אלה בנגב ואשר מקימות פרויקטים גדולי ממדים (מסילות רכבת, רמת בקע, כביש 6...) תוך התעלמות מוחלטת מקיומם של תושבים בדואים באזור ומביאה לפינויים הכפוי, ואך חושפות  אותם לסיכונים בריאותיים וסכנת חיים למען אינטרסים כלכליים וסביבתיים.

לקריאת חוות דעת מטעם מומחים בבריאות הציבור

לקריאת העתירה:
בג"ץ 512/19 יונס דהאבשה ו-172 עותרים נוספים נ. המועצה הארצית לתכנון ובניה

מפה 1: תרשים הכפרים הבדואים על רקע שדה בריר וזהר דרום

מפה 2: שינוי שטח הכרייה לפי התכניות השונות

במקום, ארגון מקצועי ובלתי תלוי, מודה לכל תורמיה התומכים בקידום זכויות אדם ברחבי העולם ומכירים באמינות העמותה ובחשיבות פעילותה. עיקר המימון של עמותת במקום הוא מישויות מדיניות זרות.