הקמת אוהל מחאה בכפר אלעראקיב ליד העיר רהט

ב-30.1.2005 עתר עדאלה לבג"ץ בשמם של המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים - אלעונה, רכז פורום ביחד, מר עטוה אבו פריח, ובשם עדאלה, נגד מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, מפקד תחנת המשטרה ברהט ומינהל מקרקעי ישראל, לאחר שבקשתם לקבל היתר להקמת האוהל ממשטרת ישראל סורבה.

העותרים הקימו את האוהל לאחר שקיבלו אישור משוטר בכיר במשטרת עיירות. אולם לאחר מכן, התקשר אותו שוטר לעותרים וביקשם לקבל אישור ממשטרת רהט, אך שם סירבו לבקשתם בטענה כי מינהל מקרקעי ישראל מתנגד, וכבר הגיש תלונה על פלישה תושבי הכפרים הלא מוכרים לשטח. העותרים התחייבו לסלק את אוהל המחאה ימים ספורים לאחר קיום המחאה.

האוהל הוקם במחאה על מדיניות הממשלה המפלה נגדם בנושא הקרקעות וכוונת הממשלה לסיים תביעות ההסדר של הבדווים תושבי הנגב כ-56 שנה אחרי קום המדינה וכ-25 שנה ממועד הגשת תביעותיהם; כן רצו העותרים למחות על מדיניות מינהל מקרקעי ישראל לחרוש את קרקעות הבדווים.

עדאלה הדגיש בעתירה כי העובדה שמדובר בקרקע מדינה אין בה כלל כדי להוות נימוק כלשהו לדחייה, שכן הפגנות ומחאות לא מתקיימות בשטחים פרטיים אלא בפורומים ובמקומות ציבוריים, שבדרך כלל הם בבעלות הרשות המקומית או המדינה.

עוד נטען כי סילוק האוהל ואי-מתן רישיון לעותרים משמעו פגיעה קשה בזכותם להפגין ולמחות, זכות הנגזרת מחופש הביטוי. בנוסף, אין חובה על פי הדין לקבל אישור משטרתי להקמת אוהל ועל כן המשטרה לא מוסמכת לסלק את אוהל המחאה.

ביום הגשת העתירה החליט בג"ץ כי העתירה תישמע בפני הרכב במהלך אותו שבוע, ועד אז לא יפונה האוהל. בעקבות העתירה הודיעה הפרקליטות על החלטתה להתיר את קיום האוהל למשך 15 ימים החל מיום הקמת האוהל.

בעקבות זאת ביקש עדאלה למחוק את העתירה וביקש מבג"ץ לפסוק הוצאות משפט לעותרים.

בג"צ 971/05, חוסיין אלרפאיעה ואח' נ' מפקד המחוז הדרומי